Skip to content

מבוא להקלטות

מבוא לעבודה באולפן הקלטה
הקלטת שיר – תהליכים בהקלטה אנלוגית

1. בבית – עבודה עם MIDI – קביעת BPM (Beats Per Minute – תרגום: מספר נקישות/פעימות לדקה), קביעת ה Tempo(תרגום: קצב). סופרים בעזרת כף הרגל את מספר סך כל נקישות הקצב בדקה אחת בשיר (בדרך הפשוטה סופרים לדוגמא את מספר הנקישות ב 15 שניות ומכפילים ב 4). קביעת ה BPM בשיר נועדה כדי שינוגן בדרך זהה כל פעם.

2. באולפן – הקלטת Guide (רצועה מנחה שמוקלטת עם מטרונום ושאינה חלק מהמיקס הסופי) כאשר כל הכלים מנגנים יחד על מנת לצור קו מנחה להקלטת ה Rhythm Section, כאשר חשוב שיוקלטו בה המרכיבים הבאים: 1. תיאור זמן (Tempo) 2. חילופים הרמוניים (ליווי אינסטרומנטאלי) 3. שירה ראשית (לצורך מיקום בשיר)

3. Rhythm Section – הקלטה בו זמנית של כל הכלים (לצורך העניין: תופים, גיטרה (קצב), בס וקלידים). חלוקת הערוצים לפי: תופים סה”כ 8 מיקרופונים (1Bass Drum , 1 Snare, 1 Hi-Hat, 3 Tam-Tam, 2 Over Heads), בס – מיק’ אחד, גיטרה – מיק’ אחד, קלידים 2 D.I.. המטרה להשאיר בסוף ההקלטה את שמונת ערוצי התופים בלבד. תרשים תהליך עבודה עם Guide:

הערה:
למכונת ההקלטה נשלחים ((OUT 12 הערוצים הנ”ל, וחוזרים ממנה ( (IN13 (12 הנ”ל + ערוץ הGuide ).
באולפן וחדר ההקלטה שומעים למעשה את מכונת ההקלטה כאשר ניתן לכוון באלאנס פרטי לכל אחד ואחד מהנגנים.

Punch In – כניסה להקלטה מנקודה מסוימת בשיר כדי לתקן טעות.
כאשר במהלך הקלטה טועה אחד הנגנים בנקודה מסוימת ניתן לעצור את הקלטה ולהמשיך מהנקודה המסוימת שבה טעה. כדי שלא תיווצר “קפיצה” בהקלטה, חוזרים כמה תיבות אחורה בפלייבק שכבר הוקלט, הנגן מנגן יחד עם הפלייבק, ובנקודה שבה טעה הנגן קודם, מתחילים להקליט (רצוי אפילו קודם, בנקודה שקל יותר לדייק בכניסה, לדוגמא: Brake של שקט)

Punch Out – יציאה מהקלטה בנקודה בשיר לאחר Punch In.
כאשר הטעות בהקלטה היא פחות משמעותית ואינה משפיעה על כל מבנה השיר אלא רק על נקודה מסוימת בו, ניתן להקליט את אותו קטע מחדש (Punch In) ולצאת בנקודה שבה הקטע החדש מתחבר חלק לשיר.

שקיפות של צליל – הקלטה “נקייה” של כלי. כמו שהוא נשמע באולפן כך הוא ישמע בהקלטה.

Close Micing – הצבת מיקרופונים קרובה למקור הקול (הכלים).

EQ – איקוולייזר – מכוון את רגישויות התדרים (HI, MID, LO) של הסאונד.
ב EQ משתמשים להפחית עוצמת תדרים אחרים ולא כדי להגביר את התדרים שנשמעים פחות.
לדוגמא – כשמגבירים תוף רגל ולא שומעים תדרים נמוכים, מנמיכים את התדרים הגבוהים יותר (HI, MID).

קומפרסור – קובע מה יהיה גבול העוצמה העליון של הסאונד (למניעת דיסטורציה למשל).
מכיוון שהוא מהיר יותר ומדויק יותר, הוא מחליף את הטכנאי בשמירה על עוצמת הסאונד החזקה ביותר, אבל עדיין נשלט ע”י הטכנאי.
לדוגמא: כאשר מקליטים זמר, ששר בשקט לאורך כל השיר, וברגע מסוים הוא שר חזק מאוד, התגובה הטבעית של הטכנאי תהיה להנמיך את עוצמת המיקרופון שלו. המכשיר מזהה במהירות כאשר אות נכנס בעוצמה חזקה יותר מאשר נקבע לו, ומחליש אותו. המכשיר נכנס לפעולה רק כאשר עוצמת האות עוברת את העוצמה שקבע הטכנאי.

גייטים (Gates) – מחלישים בעוצמה שניתנת להגדרה (עד כדי השתקה), את האות הנכנס לערוץ כאשר עוצמתו נמוכה מהסף שנקבע לו, ומאפשרים לו לעבור כשעוצמתו חזקה מהסף, ובכך מסייעים לסנן הפרעות ורעשים בלתי רצויים, במקום שהטכנאי יעשה זאת באופן ידני בערוץ.

4. Overdubs – שלב ההעלאות, בו מקליטים ל Multi Track, לערוצים נוספים, בזה אחר זה את כל הכלים, על גבי ה Rhythm Section. בשלב הזה ניתן לוותר על ה Guide, ולמחוק אותו כדי לפנות מקום להקלטת טרק אחר.

Pre Mix – העברת הקלטת כלי מהקלטה רב ערוצית (הקלטת תופים למשל) לשני ערוצים סטריאופוניים. החיסרון בפעולה זו הוא שלאחר ה Pre Mix לא ניתן יותר לשנות את הבאלנס והסאונד הפנימי לאחר מכן (של כל תוף בנפרד למשל).

הקלטת Ping Pong – הקלטה של תפקיד אחד בלבד באותו כלי מספר רב של פעמים, תוך כדי הקלטה חוזרת של ההקלטות הקודמות של אותו תפקיד לערוץ אחר הלוך וחזור בין שני ערוצים, על מנת לקבל סאונד “גדול יותר”.

5. Mix – הכנת הסאונד הסופי של ההקלטה כולל באלאנס.

מונו – ערוץ סאונד יחיד.

סטריאו – צליל תלת-מימדי המופק מזוג רמקולים. ערוץ סטריאו הוא שני ערוצי מונו שונים.

ספקטרום הסטריאו הוא המתחם שבין שני הרמקולים.

התפקידים החשובים נמצאים במרכז הסטריאו (כמו מונו בתוך סטריאו)

קלידים ימין גיטרה I גיטרה II קלידים שמאל

קולות I שירה קולות II גיטרה בס תוף בס סנר

Right Center Left

על מנת לקבל את תמונת הסטריאו השלמה, על המאזין להיות בדיוק במרכז מול שני הרמקולים, במערך של משולש שווה שוקיים. (כמו בתרשים)

6. מאסטר – תהליך המאסטריניג הוא הליטוש האחרון להקלטות והפיכתן לאלבום בקבלת ההחלטות שיאפיינו אותו. בתהליך הזה לוקחים את הטרקים המקוריים מהאולפן בו הוקלטו וקובעים לדוגמא את סדר השירים, מרווח השקט שביניהם וכו’, והוא נעשה בדרך כלל ע”י גורם שלישי בדמותו של מוסיקאי מנוסה למשל. לאחר מכן יוצרים Glass Master שהוא הנגטיב של הדיסק אשר נשלח ליצור הדיסקים שנשלחים לחנויות.
CD ST MT
D A A
D D A
D D D
הטבלה מתארת את תהליך הקלטת והדפסת האלבום (משמאל לימין, אנלוגי – A, או דיגיטאלי – D), ממכונת ההקלטה (Multi Track) דרך המאסטר הסטריאופוני (ST) עד לדיסק עצמו (CD – תמיד דיגיטאלי),
כמו שניתן לראות על עטיפת האלבום.